החלטה בתיק ב"ל 9527-11-11

1.     לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר באירוע לבבי כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.

2.     המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום  24.11.2010.

להלן העובדות  הדרושות לעניינו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו ובהתאם להחלטת בית הדין מיום 2.10.2013:

3.     התובע יליד 1960.

4.     התובע הועסק בתקופה הרלוונטית בחברת הביטוח "בטח" בע"מ כמנהל סניף.

5.     התובע נקלע לוויכוח ועימות מילולי בבוקר של יום 11.7.2010 עם אחת מהעובדות בסניף (אילנה), כאשר בערב של אותו יום התקיימה שיחת טלפון עם מנהלו של התובע (מנכ"ל החברה) בקשר לאותו ויכוח.

למחרת היום, התקיימה שיחת טלפון נוספת בין התובע לבין המנהל אשר הייתה קשורה לוויכוח ולאחר כשעתיים - אושפז התובע בבית החולים.

6.     התובע פירט לגבי אירועים אלו בכתב תביעתו ובתצהירו כדלקמן:-

"כתוצאה ישירה מכך (הוויכוח עם העובדת - א.ש.ב ) בסמוך לשעה 10:30 בבוקרו של אותו היום, התחלתי לחוש בכאבים ולחצים עזים בחזה. בהמשך היום, כאבים אלה בחזה הלכו ופחתו אך לא נעלמו. בהמשך היום, בסמוך לשעה 18:30, התקיימה שיחת טלפון ביני לבין מנכ"ל הסוכנות בקשר לאותו עימות מילולי חריף משעות הבוקר, וכתוצאה ממנה ומהתחושות הקשות שנלוו לה, גברו מאד הכאבים והלחצים שלי בחזה ואלה התמתנו בהמשך אך נמשכו ברציפות אף בשעות שלאחר מכן ואף לאורך היום שלמחרת. למחרת בערב, התקיימה שיחת טלפון קשה נוספת ביני לבין מנכ"ל החברה באותו עניין שבעקבותיו חלה שוב החמרה ניכרת בכאבים ובלחצים בחזה. כתוצאה מכאבים עזים אלה נאלצתי לאחר כשעתיים להתאשפז בבית החולים רמב"ם".

7.     התובע שהה בתקופת אי כושר כחודש וחצי.

8.     במסגרת החלטת בית הדין מיום 2.10.2013 - נקבע בהתייחס לוויכוח עם העובדת אילנה משעה 10.30 ביום 11.7.2010 - כי מדובר בוויכוח חריג. לעניין הוויכוחים שהתנהלו בין התובע לבין המנכ"ל ביום 11.7.10 בשעה 18.30 וביום 12.7.10 כשעתיים לפני אשפוזו - נקבע על ידי בית הדין, כי על אף שמערכת היחסים בין התובע למנכ"ל היתה בעייתית, כאשר שיחות טלפון סוערות אשר כללו הרמות קול היו שגרתיות ביניהם ועל אף שלא היתה זו הפעם הראשונה שהמנכ"ל לא נתן לתובע גיבוי - הרי שבכל זאת הייתה חריגות מסוימת בשיחות אלו, הן בגלל תוכן השיחות והן בשל כך שהתובע נפגע מכך שהמנכ"ל לא הסכים לפטר את העובדת לאלתר, על אף שכינתה אותו שקרן. בית הדין אף קבע, כי לא ניתן להתעלם מסמיכות הזמנים בין השיחה השנייה עם המנכ"ל לבין האירוע הלבבי ויש בכך ראשית ראיה לעניין חריגות השיחות.

אשפוז התובע:

9.     התובע אושפז בבית החולים ביום 12.7.2010, בתלונה העיקרית נרשם:-

"בתקופה האחרונה סטרס נפשי. אתמול בזמן סטרס נפשי כאבים דוקרים - לוחצים בחזה... האירוע נמשך 5-10 דקות, חלף ספונטנית. בהמשך הופיע אירוע נוסף דומה. היום ב-20:00 אירוע נוסף של כאבים בחזה משמאל..."

10.            יצוין כי בחקירתו הנגדית לא היה לתובע הסבר מדוע אמר בבית החולים כי הוא סובל בתקופה אחרונה מסטרס נפשי. התובע טען, שעל אף שבתקופה האחרונה הייתה סיטואציה לא רגילה ולא נעימה עם העובדת אילנה (סיטואציה שבסופו של דבר הביאה לוויכוח ביום 11.7.10)- זה לא גרם לו לסטרס.

ניתוח המעקפים של אביו של התובע

11.            אחת המחלוקותבתיק התייחסה לגילו של אביו של התובע בעת שהיו לו ניתוח מעקפים.

בהתאם להחלטת בית הדין מיום 2.10.2013 ולאחר עיון בתיקו הרפואי של אביו של התובע, הרי שלפי מיטב הבנתנו של בית הדין - לאחר שעיין בתיק הרפואי של אביו של התובע, הרי שאביו של התובע עבר ניתוח מעקפים בשנת 1989 - בגיל 61.